הכניסה לשטח הטבע אינה כרוכה ברכישת כרטיס ואין שער עם שעות פתיחה קבועות, אך מצב המעברים מושפע ממזג האוויר, מזרימת המים ומעבודות תחזוקה. לפני היציאה יש לבדוק את עדכוני שירות החילוץ ההררי ואת מצב השבילים בפארק.

מה הופך את נקיקי יאנושיק למיוחדים כל כך?

מערכת הנקיקים נוצרה לאורך הזמן על ידי נחל דיירובי, שחצב מעברים צרים בין שכבות הסלע. בשטח קיימים יותר מ-20 מפלים, לצד תעלות מים, קירות גיר, צמחייה המתפתחת בסביבה קרירה ולחה ומעברים שבהם המרחק בין קירות הסלע מצטמצם מאוד. חלק מהמפלים נמוכים ועדינים, ואחרים מחייבים טיפוס בסולם מתכת המותקן ממש לצדם.

הייחוד הגדול הוא תחושת הקרבה למים. לא הולכים רק על שביל יבש מעל הערוץ, אלא מתקדמים בגובה הנחל, חוצים אותו שוב ושוב ועולים בתוך הקניון. ביום חם בקיץ זו חוויה מרעננת במיוחד, משום שחלקים גדולים מהדרך מוצלים והאוויר בתוך הנקיק קריר יותר מהשטחים הפתוחים שמסביב.

גם מי שכבר טייל בנקיקים אחרים באירופה עשוי להיות מופתע מהאופי הישיר של המסלול. הסולמות אינם תפאורה לצילום, אלא חלק אמיתי מהדרך. בחלק מהמקומות אין שביל חלופי סמוך, ולכן מי שבוחר להמשיך במקטע העליון צריך להיות מסוגל לטפס בביטחון, להשתמש בשתי הידיים ולהמתין בסבלנות כאשר נוצרת תנועה איטית.

שלושת חלקי נקיקי יאנושיק

דולנה דיירי – החלק התחתון והנגיש יותר

דולנה דיירי (Dolné diery) הוא החלק המתון ביותר במערכת. המסלול עובר לצד הנחל, על גשרונים ומעברי עץ, ומציג את הנוף האופייני של האזור בלי רצף ארוך של סולמות גבוהים. זהו המקטע המתאים ביותר למשפחות, למטיילים שמעדיפים הליכה קצרה ולמי שרוצה לחוות את הנקיק בלי להתחייב למסלול המלא.

למרות ההגדרה היחסית קלה, לא מדובר בטיילת סלולה. יש אבנים רטובות, מדרגות לא אחידות, שורשי עצים וגשרים צרים. ביום גשום או לאחר כמה ימי גשם, גם המקטע הזה עלול להיות חלקלק מאוד. מטיילים דיווחו שוב ושוב כי הבוץ והסלעים הרטובים הם הגורם שמקשה על ההליכה יותר מהעלייה עצמה.

הזמן המוצהר למעבר בסיסי בחלק התחתון הוא כשעה, אך משפחה שעוצרת לצילומים, מחכה בגשרים ומאפשרת לילדים להתקדם בזהירות צריכה להקצות יותר זמן. המסלול המעגלי הקטן, הכולל גם חלקים נוספים והגעה לאזור פודז'יאר, נמשך בדרך כלל כשעתיים וצובר כ-185 מטרים של עלייה.

נובה דיירי – קצר יותר, צר יותר ומעט מאתגר יותר

נובה דיירי (Nové diery) מסתעף מהחלק התחתון ומוביל אל נקיק צר עם סולמות ומעברים גבוהים יותר. זהו פתרון מוצלח למי שמעוניין ביותר הרפתקה אך אינו רוצה להמשיך אל החלק העליון הארוך.

המקטע הצהוב שבין אוסטרבנה לפודז'יאר מוגדר כחד-סטרי מטעמי בטיחות ונוחות. המשמעות היא שצריך להיכנס אליו בכיוון המסומן ולא לנסות לרדת נגד זרם המטיילים. הדבר חשוב במיוחד בסופי שבוע, כאשר גם אדם אחד המתקדם בכיוון הלא נכון יכול ליצור עצירה ממושכת ליד סולם צר.

המסלול כולל נקודות שבהן צריך להחזיק במעקה, להניח את הרגל על שלב מתכת רטוב ולהתקדם בלי למהר. ילדים פעילים שמורגלים בטיולי טבע עשויים ליהנות מאוד, אך הגיל לבדו אינו מדד מספיק. ילד בן שבע שמטפס בביטחון עשוי להסתדר טוב יותר מילד מבוגר יותר שחושש מגובה או מתקשה כאשר יש מטיילים שממתינים מאחור.

הורנה דיירי – החלק הפראי והמרשים ביותר

הורנה דיירי (Horné diery) הוא החלק שמופיע ברוב התמונות הדרמטיות של המקום. כאן נמצאים יותר מפלים, סולמות גבוהים, מעברים צרים וקטעים המחייבים יציבות, כושר סביר וביטחון בגובה. זמן המעבר במקטע העליון בלבד עשוי להגיע לכשעתיים, לפני שמחשבים את ההגעה אליו ואת הדרך חזרה לחניון.

זה אינו מסלול ויה פראטה ספורטיבי המחייב רתמה וערכת אבטחה, אך יש בו אלמנטים המזכירים ויה פראטה קלה: סולמות, כבלי אחיזה, מדרכי מתכת וטיפוס סמוך למים. אין צורך בידע טכני בטיפוס, אך נדרש להשתמש בידיים, לשמור על מרווח מהמטייל שלפנים ולא לעלות עם ציוד תלוי שמפריע לתנועה.

המעבר מתוכנן בכיוון העלייה. ניסיון לרדת בסולמות כאשר מטיילים אחרים עולים הוא מסוכן ומאט את כולם. במקרה של גשם כבד, קרח, זרימה חזקה או נזק לתשתיות, המקטע עלול להיות בלתי עביר או להיסגר. בחורף הסולמות ומדרכי המתכת יכולים להתכסות בקרח, ולכן המסלול העליון אינו מתאים למטיילים ללא ניסיון וציוד חורף מתאים.